english
|
Transformations
הסרט Transformations מורכב משוטים קצרים של וילונות, שנלקחו מסרטי קולנוע.
בקולנוע הרגעים בהם הגיבור או המצלמה מתבוננים דרך וילון, לעבר החוץ, או כלפי פנים, הם רגעים של התבוננות פנימה (קונטמפלציה). אלו מעין מצבי בינים, לפני או אחרי עשייה. מפאת חוסר היכולת של הקולנוע לתאר עולם פנימי או התבוננות פנימה, משתמשים יוצרי הקולנוע בניב קולנועי שמתאר רגעים כאלו. הוילון, או נכון יותר ההסטה שלו ואז ההתבוננות דרך החלון, הוא אחד מהניבים הקולנועיים הפופולריים.
גם במציאות היומיומית וילונות הם מעין פילטר בין החוץ לפנים. הם מכסים את החלונות, ומאפשרים לנו לשלוט בכמות החוץ שנכניס פנימה.
וילונות בקולנוע משמשים גם כפילטר בין החוץ לפנים הממשיים, וגם כמטפורה לפנים הנפשי. ההתבוננות של הגיבור החוצה דרך הוילון מדמה הרבה פעמים את ההתבוננות שלו פנימה, לתוך נפשו. התבוננות אל מה שנמצא מחוץ לטווח המצלמה, איזור בינים שבו האדם יכול להרהר, לחשוב ולעיתים לקבל החלטות.
הרעיון בסרט Transformatios היה לבדוק אם ניתן להשתמש בניב קולנועי אחד, הוילונות, ולייצר ממנו נרטיב. כמו לצייר שוב ושוב את אותו דימוי כשבכל פעם מתקבל דבר קצת שונה, והחיבור בין הדימויים יוצר את המשמעות. כמו להגדיר ארגז כלים מצומצם שאיתו אני עובדת, ובעזרת הסד הזה לייצר חיבורים משמעותיים. השימוש במונטאז' הקולנועי, מאפשר חיבור בין שוטים שונים וטוען אותם במשמעות חדשה.
השימוש בשוטים של הוילונות טרנספורמטיבי, ויוצר הסתה מהמשמעות המקורית, בגלל הקירבה של שוט וילונות אחד למשנהו.
הפתיחה והסגירה, החזרתיות, משמשים גם כמטפורה להשתנות התמידית של החיים, למחזוריות החיים. כמו עונות השנה, כך כל חלק בסרט משקף "מצב-רוח" שונה. המשמעות נוצרת מטעינה של שוטים קרובים במהותם, בסמיכות זה לזה, ומהרצף המונטאז'י.
הוילון הקולנועי הוא רב משמעות. יש בו את כל מה שהקולנוע לא יכול להגיד. במקום שבין המילים, המקום של ההשתנויות. גברים ונשים מחפשים פיתרון או מחכים לכזה. וילון שחוצץ בין הרגיל לנשגב או למאיים, (לפעמים מאחוריו מתרחשת הזוועה), וילון שקורא לי כצופה לבוא ולהציץ, וילון שמוסט לרווחה או כזה שסוגר עלי וחוסם לי את שדה הראיה.
הסרט Transformations הוקרן במסגרת:
פריזמה, גלריה מקום לאמנות, תל אביב, אוקטובר -נובמבר 2019. (תערוכה)
תפנים, גלריה P8, תל אביב, אוגוסט 2019. (הקרנה)
איזור דימדומים, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, ספטמבר- דצמבר 2014. (תערוכה)
לחץ כאן לצפיה |
על העבודות
הצהרת האמנית
2022 תוכנית פעולה
2021 שלושה פעלים
2020 מארגים
2019 אישה שבורה
2017 פִּרְחֵי מַנְגָן
2014-5 איזור הדמדומים
2014 Transformations.
2013 לתפוס את הירח.
2008 סדק.
2006 את מי אני מחבק,
כשאני מחבק את אמא שלי?
|