english

הצהרת האמנית

מהלך העבודה שלי מאופיין בבחינת האופן שבו השפות החזותיות מתפקדות, ובניסיון לאתגר את השפה הייחודית של כל מדיום. בין אם זה בציור או בצילום, העבודה שלי תאופיין בהטלת ספק בדרך הפעולה המקובלת.

בו בזמן, הרצון שלי כאמנית הוא לגעת בטרנסנדנטי, במה שמעבר לחוויה המילולית, במה שמקדים את המילים ואת השפה.

בכל מדיום שבו אני פועלת בא לידי ביטוי הרצון שלי לערער על שיטות הפעולה המקובלות והדחף לפעול באופן שונה ומודע, למשל, בתצלומים חסרי חדות שמגלמים תנועה, או בציורים שלא נרתעים מלייצג דבר מלבד המהלך הציורי עצמו. שאלה שחוזרת ומטרידה אותי היא מהו ציור? מה המינימום שצריך להתקיים על הבד או הנייר על מנת שאפשר יהיה להתחיל ולקרוא לעִקבָה הזו ציור. ביצירה שלי אני הולכת אל מעבר לאופנים המקובלים של הנחת הצבע, או אילוף הקו. טפטוף, התזה, גריעה, ציור וצילום בזמן תנועה, פעולות שבהן המימד הגופני ניכר בעבודה האמנותית, או מהלכים תחביריים, מונטאז׳יים במהותם של חיבורים בין דימויים, הם חלק מהאופנים שבהם אני מנסה לנסח באופן אחר את הדימוי.

העבודות מינימליסטיות ואינטימיות, ומתקיים בהן עולם של עקבות וצללים בצורה ובתוכן גם יחד. לא פעם הרעיון של שיר הייקו עולה ביחס לעבודות. הייקו כצורת התבוננות בעולם, כדרך להצביע על תופעה, מבלי לנסות לפרש אותה. כהתייחסות רחבת לב להיעדר, למה שאיננו.

אני פועלת באופן אינטואיטיבי ומנסה להעביר תחושה או הלך רוח, ולא נרטיב. יחד עם זאת, מילון דימויים עקבי שמשמש אותי לאורך כל שנות היצירה שלי, צף ועולה תמיד.

על העבודות

הצהרת האמנית

2017 פִּרְחֵי מַנְגָן

2014-5 איזור הדמדומים
אורה קראוס

2014 Transformations.

2013 לתפוס את הירח.
טלי כהן גרבוז.

2008 סדק.
גלית סמל.

2006 את מי אני מחבק,
כשאני מחבק את אמא שלי?
עדי סופר.