| english | פִּרְחֵי מַנְגָן Manganese Dendrites פרחי מנגן אינם פרחים כלל. זהו שמה של תופעה גיאולוגית, המתאפיינת בהופעת דימוי זעיר של ענפים מסתעפים על פני סלעי סיד. הדימוי נוצר כשתחמוצת של המינרל מנגן חודרת לסדקים בסלע הרך ומתפשטת בתוכם. התוצאה מזכירה ציור של צמיחת עץ והיא נדמית לעתים, ובטעות, למאובן. אבל פרחי מנגן אינם מאובנים. אלו הם דימויים באבן, המכונים לעתים גם ״טבע דומם מיניאטורי״. באנגלית הם נקראים Manganese dendrites. מקור המילה dendrite הוא במילה dendron, עץ ביוונית, המתארת גם את האופן המפושט, דמוי הענפים של תאי העצב במערכת העצבים. הדימויים המסועפים נראים כמו תוצאה של מלאכת מחשבת, אך למעשה זהו אינו אלא ״ציור״ מהטבע, ציור ״מעצמו״, שמתרחש ללא כל התערבות של יד אנושית. תהליך יצירת העבודות מהדהד את התהליך המתמשך שבטבע. זה מתחיל במפגש בין הדיו לנייר, התרחשות שמשוחררת מכל התערבות. הדיו נספג בנייר וההתפשטות של הכתם מתחילה כמו מעצמה, כשהיא תלויה בסוג הנייר ובאופן הנחת הדיו עליו. בשלב השני מתחילה ההתערבות, שיוצרת יחסי כוחות בין החומר והיוצרת, עד שהיא בוחרת מתי לעצור את התהליך. באופן זה - באמצעות פרקטיקות של אחיזה ושחרור- ורוניק בוחנת את הזיקה שלה לעולם, עד כמה היא מאפשרת את ה"כך מעצמו", ומתי היא מחליטה לעצור את ההתרחשות האמנותית, ולהכריע. הרעיון של ציור כמעשה משותף של האמן, הדיו והנייר קיים במסורת הזן. "לא רק האמן 'מצייר'. מציירים גם הנייר, המכחול, הדיו… זאת תלות הדדית בין האמן לבין הדיו, המכחול והנייר. 'אומרים שהמכחול הוא הרחבה של האמן', אבל אפשר לומר שהאמן הוא ההרחבה של הנייר-מכחול-דיו". (יעקב רז, זן בודהיזם - פילוסופיה ואסתטיקה). תהליך יצירת העבודות הוא למעשה דיאלוג בין רגעי פעולה לבין רגעי התבוננות, שהם חלק אינטרגלי מהעשייה האמנותית. בדומה, אופן תליית העבודות מזמין את הצופה לתפוס את החלל שביניהן כחלק אינהרנטי מהיצירה, כנוכחות בעלת משמעות. |
על העבודות |